נובמבר 27, 2007
עתיד התוכן באינטרנט חלק 2: אלגוריתמים חכמים למיון תכנים ברשת האינטרנט
בפוסט הראשון בסדרה “עתיד התוכן באינטרנט” התייחסתי למודלים שקיימים כבר וציינתי את הבעיתיות שלהם עם סיכום שיש מקום למשהו טוב יותר. בפוסט הזה אציין ואפרט את האלטרנטיבה הטובה ביותר לדעתי ואת העתיד לבוא בתחום התוכן באינטרנט.
אני לא רוצה להגזים ולומר שאינטרנט בלי תוכן זה לא אינטרנט, אבל אין ספק שאם לגולשים לא הייתה נגישות לתוכן שמעניין אותם ולתוכן איכותי הם היו מוצאים הרבה פחות שימושים באינטרנט ופחות גולשים ברחבי הרשת. אנשים צמאים לתוכן טוב, אם זה בידורי, לימודי, משכיל, מצחיק וכו’.
ככל שעובר הזמן וכמות מפרסמי התוכן גדלה (ראה בלוגים ובעלי אתרים פרטיים) כך היכולת למצוא את התוכן המעניין והמועיל קשה יותר למשתמש. זוהי בעיה רצינית והיו כמה ניסיונות לא רעים לפתור אותה עד היום. אל הניסיונות האלו התחייסתי בפוסט הקודם בסדרה. הניסיונות כוללים בעיקר אתרי תוכן עם עורכים, אתרי אגרגציה כמו גרייפס ואתרי תוכן גולשים כמו דיגג.
התייחסתי כבר לבעיתיות של האתרים האלו, למה אני חושב שצריך חלופה והגיע הזמן להתקדם הלאה בעולם התוכן באינטרנט. עכשיו הגיע הזמן להתייחס לחלופה עצמה.
במהלך ההיסטוריה שלנו בתור בני אדם ראינו בתחומים רבים (לאו דווקא באינטרנט) השתכללות של האדם מביצוע פעולה מסוימת בצורה ידנית לביצועה בצורה אוטומאטית. פעולות בסיסיות שאחוז גבוה מבני אנוש ביצעו אותם כמו תפירה זכו להתייחסות של אנשי טכנולוגיה וקיבלו פתרונות שחסכו עבודת אדם- מכונת תפירה. לתמונות יש לנו כבר אלגוריתמים שיודעים לנתח אותם ולהבדיל בין טרקטור לבין בן אדם. ואפילו מצלמות אבטחה כיום יודעות לזהות אם יש תנועה או יש משהו חשוד.
בני האדם מטבעם מנסים להתייעל וכשהם רואים מעשה שנעשה בצורה ידנית על ידי ציבור רחב מאוד ומשפיע על אחוזים רבים מהחברה (ראה דוגמת הסריגה), אשר אפשר לעשות אותו בצורה אוטומטית, הם לא ששים לפעול. פעמים רבות בהיסטוריה המציאו מכונות על מנת שיחליפו את פעולת האדם.
ומה שקורה בתחומים אחרים בעולם קורה גם באינטרנט.
פעם עורכים מקצועים הביאו את התוכן.
אחרי זה עברו במקומות רבים למודל של תוכן גולשים כי זה היה כדאי יותר מבחינה כלכלית.
השלב הבא באינטרנט ובתוכן באינטרנט יהיה אלגוריתמים שיודעים לקחת את שני המודלים, לערבב אותם וליצור אלגוריתמים חכמים שמחליפים את הצורך של בן אדם לברור ולמצוא תוכן על מנת להגיש אותו למשתמשים.
האלגוריתמים האלו, כמו אלגוריתמים שהומצאו בעבר ידעו לחכות את הפעולה האנושית שמתבצעת באותו התחום. כלומר, הם ידעו לחשוב כמו עורך תוכן מקצועי ויחד עם זאת ידעו לשלב חשיבה של דעת הגולשים.
האלגוריתמים ידעו להביא תוכן טוב יותר מאשר כל עורך ומאשר כל אתר שמבוסס על תוכן גולשים מכוון שיש להם את היתרונות הבאים:
1. הם לא אנושיים ולכן יחסית יותר אובייקטים ולא סוחבים עליהם דעות קדומות ודברים נוספים שבני אדם מושפעים מהם.
2. הם לא מושפעים ממצבי רוח ותכונות אחרות שעורכים מקצועים כבני אדם יושפעו מהם.
3. הם פי כמה וכמה יותר יעילים מעורכים מבחינת היכולת שלהם להסתובב ברשת האינטרנט ולמצוא תוכן מענין שמפרסמי התוכן הזעירים שלחו לעולם.
4. הם לא מושפעים מ”חוכמת ההמון” או טיפשות המון כמו שאני קורא לזה ואפקטים כמו שיש בדיגג שכולם מתלהבים מאיזה סיפור דבילי ולכן מצביעים לו לא יקרו עם האלגוריתמים.
5. בזכות החוכמה שלהם הם יודעים מה זה תוכן איכותי.
6. בזכות היעילות והחוכמה שלהם הם יודעים מה זה תוכן פופולארי בכל תחום באשר הוא.
7. בזכות השילוב של הידיעה מהו תוכן פופולארי ומהו תוכן איכותי, האלגוריתמים ידעו להביא אך ורק את הדברים האיכותיים והפופולארים ביותר.
לסיכום אומר שעל מנת לבנות כאלו אלגוריתמים צריך קודם כל להבין באמת מהו תוכן איכותי באינטרנט, איך עורך מקצועי חושב ומה הם הפרמטרים שקובעים האם התוכן הוא פופולארי או לא.
החברת סטארט-אפ, בלוגטל (אין קשר לאתר), שייסדתי לא מזמן מתעסקת בדיוק בכל האלגוריתמים האלו. הסיבה שאני כותב את הפוסטים האלו היא על מנת לשתף אתכם במחשבות שלי ולשמוע את דעתכם בעניין. אשמח לתגובות מחכימות.
27 בנובמבר, 2007 בשעה 9:05
עדיין, נקודת המפתח היא איכות. לא ברור איך אתה יכול לקבוע איכות של תוכן בלי עורך אנושי. הרי מאחורי כל בלוג ואתר מצליח יש עורך/ כותב טוב.
27 בנובמבר, 2007 בשעה 9:20
קודם כל נקודת המפתח היא לא איכות. יש הרבה תוכן שאנשים אוהבים לקרוא שהוא לא ממש איכותי, ראה הארץ מול ידיעות.
למרות זאת, אני מאמין שזה צריך להיות שילוב של שינהם, לא הפוסטים הכי איכותיים וגם לא הפוסטים הכי פופולארים אבל שטחיים. משהו באמצע.
דבר שני אני כן יכול לדעת מה הוא פוסט איכותי. תחשוב אם אתה היית עורך ( אולי אתה כזה, לא יודע) והיית צריך לבחון פוסט האם הוא איכותי והאם אתה רוצה לפרסם אותו בדה מארקר. היית בוחן אותו בצורה אוטומטית אבל בתת מודע שלך היית משתמש בכמה פרמטרים ידועים. אני מאמין שאם תבקש מעורכי תוכן לפרק לפרמטרים את הדברים שגורמים להם להעריך פוסט לכאן או לכאן הם היו מצליחים לייצר שלושה-ארבעה כאלה לפחות.
27 בנובמבר, 2007 בשעה 9:47
פשוט נראה לי שכדי למדוד איכות צריכה להיות הבנה של התוכן, ואת זה כרגע רק עורך יכול לעשות, לא ?
אלא אם כן יוצרים פאנל של גולשים לכל תחום…
27 בנובמבר, 2007 בשעה 9:52
בוא נצא מנוקדת הנחה שמפתח האלגוריתם יש לו יכולת הבנה של עורך…או שהוא התייעץ עם עורכים בזמן בניית האלגוריתם.
28 בנובמבר, 2007 בשעה 7:19
תחשוב על עורך כחסם או כממליך
הוא החותמת הוא המותג המאשר לי את תקפות המידע
או במילים אחרות - אתה צריך ליצור תו תקן לאיכות ( זה כמו יצירת מותג )
ודבר שני- זה קצת נשמע לי יומרני- לצערי איכות זה מושג סובייקטיבי, כלומר איכות שלי זה לא איכות שלך ולהיפך
לכן יש מעגלים שונים המגדירים את תקרת האיכות - לרוב תגלה שהתקרה היא מנטאלית.
ובן אדם, תן לי לברוח מהקיום האנושי- יש לך אלגוריתמים שמחבר לנשגב או שאיך שקוראים לו שם למעלה
28 בנובמבר, 2007 בשעה 7:34
אודי אתה יכול להרחיב על השוני באיכות תוכן אצל שני אנשים שונים, איפה בדיוק איכות שלי זה לא איכות שלך?
לא הבנתי גם למה אתה מתכוון שאתה אומר שהיא מנטאלית?
28 בנובמבר, 2007 בשעה 3:54
יש לי חבר שתופס מעצמו איכותי לקחתי אותו לאכול ברפאל
הוא סבל - ולא רק מהאוכל - אפשר היה לראות שזה לא תפור עליו
זה היה כמו לשים אותו בסביבה לא טבעית עבורו, הוא הבין שזה יוקרתי, אבל לא הרגיש נוח ,ואז החוויה הפכה להיות שלילית
יש לך ספק שרפאל הוא לא איכותי ?
לחברי כן !
ובצד המנטאלי - כשהוא לקח אותי לאכול בקימל הוא פרח- זו היתה בשבילו פיסגת האיכות
כך שאתה מבין שיש פה תפישות תרבות, חינוך , מודעות , ידע, עדכנות, רקע חינוכי , רקע כללי וסביבה
ולדעתי - איכות זה גם כשרון שצריך לטפח, זה חלק מ DNA
29 בנובמבר, 2007 בשעה 10:31
יפה כתבת.
אני חושבת שהתיאור שלך ממצה לחלוטין את הרעיון של web 3.0
נכון יהיה לתכנן אלגוריתמים חכמים (אבל מהר כי כל העולם מדבר על זה)
רק לא לשכוח - נא לא לזלזל בחוכמת ההמונים כי מה שהאלגוריתמים יתוכנתו לעשות זה בדיוק לבדוק את התנהגות ההמונים באתרים שהם נשלחים למצוא בהם תוכן.
הנה ההגדרה שלי ל- WEB3.0 (מחודש אפריל):
web 3.0 3 parts definition - perception, principle and tools
Web 3.0 perception – making reason out of users content
Web 3.0 principle – database services getting smarter than us
Web 3.0 tools - semantic web , artificial intelligence
http://www.trendsspotting.com/blog/index.php/2007/04/16/web-30-3-parts-definition-perception-principle-and-tools/
בהצלחה ליאור.
29 בנובמבר, 2007 בשעה 5:13
לדעתי כל הנקודות יפות ונכונות, אבל משפט ששמעתי ממשתתף באחד הפאנלים אליהם הלכתי, אמר משפט ששווה התייחסות.
יש איזה שהוא צורך אנושי ב”עורך” שיגדיר לאנשים מה הם צריכים לאהוב, ולא רק מה כולם אוהבים. גם מציאות הלא וירטואלית יש אנשים שקובעים טרנדים חדשים, ובעקבות העובדה שהם מובילי דעת קהל, גם אחרים פתאום “אוהבים” את הדברים האלה.
גם כאן הסוד הוא בשילוב לדעתי. עורכים אנושיים שיקבעו מגמות, וינחו את האלגוריתמים המתוחכמים.
29 בנובמבר, 2007 בשעה 5:20
אני מסכים איתך שצריך לשים התייחסות רצינית מאוד לקובעי הטרנדים החדשים. אבל אני לא חושב שאלו הם העורכים. בדרך כלל העורכים בגופי המדייה מבררים מה פופולארי אצל קובעי הטרנדים האלו והם בעצם רק משמשים בתור מטווחים ומעבירים את הטרנדים החדשים לקהל “היותר פשוט”.
אם האלגוריתמים ידעו להקשיב לדעתם של קובעי הטרנדים ולהביא לקהל את התוכן של מה שמתחיל להיות חם עכשיו ומה שכדאי להם לדעת אז התוצאה תהיה דיי טובה לפי מה שאתה אומר נכון?